שתל, גשר או תותבת: מה עדיף כשחסרה שן

החלל שנוצר לאחר עקירת שן לא נשאר ריק לאורך זמן. השיניים השכנות, שאיבדו את התמיכה, נוטות בהדרגה לתוך החלל, והשן הנגדית בלסת השנייה מתחילה "לצמוח" לתוך המרווח שנוצר. התוצאה היא שינוי בסגר וטיפול משקם מורכב ויקר יותר בהמשך — במקום שן אחת, לעיתים צריך ליישר כמה שיניים.

השלכה חמורה לא פחות היא ספיגת רקמת העצם. עצם הלסת נטענת רק כשיש עליה לחץ מתמשך משורש השן בזמן לעיסה. בלי העומס הזה, העצם מתחילה להיספג — בשנה הראשונה לאחר העקירה עלול הנפח לרדת ברבע ואף יותר. ככל שדוחים את השיקום, כך פחות עצם נשארת להשתלה עתידית, ולעיתים נדרשת השתלת עצם או הרמת סינוס נפרדת.

השתל הוא פין טיטניום המושתל בתוך רקמת העצם ומחליף את תפקיד שורש השן. מעליו, דרך אבטמנט, מתחבר הכתר — החלק הנראה בפה. עם הזמן הטיטניום מתמזג עם העצם בתהליך שנקרא אוסאואינטגרציה, וכך המבנה הופך יציב כמו שן טבעית.

היתרון המרכזי של השתל הוא שהוא לא פוגע בשיניים השכנות הבריאות — אין צורך להשחיז אותן כמו בגשר. בנוסף, השתל מעביר עומס לעיסה לעצם בדיוק כפי ששורש השן עשה, ולכן ספיגת העצם נעצרת. עם טיפול נכון, שתל מחזיק 15–25 שנה ולעיתים קרובות יותר.

גשר הוא מבנה של כמה כתרים המחוברים יחד: הכתרים בקצוות מתחברים לשיניים השכנות, ובאמצע "תלויה" שן מלאכותית שמחליפה את השן החסרה. הגשר מיוצר מהר יותר משתל ואינו דורש ניתוח, ולכן לעיתים הוא בחירה סבירה — למשל כשהשיניים התומכות כבר פגומות מעששת או נמצאות מתחת לכתרים ישנים ובין כה זקוקות לטיפול.

החיסרון המרכזי הוא שבשביל הגשר צריך להשחיז שתי שיניים בריאות, תוך הסרת שכבה משמעותית מהאמייל והדנטין. שיניים אלה הופכות רגישות יותר ועלולות לדרוש בעתיד טיפול שורש. בנוסף, הגשר אינו מעביר עומס לעצם מתחת לשן החסרה, כך שספיגת העצם באזור זה נמשכת.

תותבות נשלפות הן הפתרון הזול ביותר. הן מתאימות כשמאבדים כמה שיניים או את כל השיניים, וגם כשהשתלה אינה אפשרית מסיבות רפואיות. תותבות מודרניות מאקריל או ניילון נוחות יותר מדגמים ישנים, אך דורשות הסתגלות והסרה יומיומית לניקוי.

פתרון ביניים הוא תותבת על שתלים בשיטת All-on-4: במקום שתל לכל שן חסרה, מספיקים 4–6 שתלים בלבד שעליהם מתחברת תותבת מלאה קבועה. זה זול משמעותית מהשתלה בכל נקודה, אך התותבת אינה נשלפת ואינה לוחצת על החניכיים כמו תותבת רגילה.

עלות כל פתרון בישראל מורכבת ממספר גורמים: מותג השתל, חומר הכתר (חרסינה-מתכת או זירקוניה), מורכבות המקרה והצורך בתוספות כמו השתלת עצם או הרמת סינוס. שתל "מוגמר" (פין, אבטמנט, כתר) יקר בדרך כלל יותר מיחידת גשר בודדת, אך כשמחשבים גם את השיניים השכנות, הפער מצטמצם — שהרי הגשר דורש השחזת שתי שיניים נוספות, והשתל לא.

חלק מקופות החולים מציעות ביטוחים משלימים עם הנחות על השתלות ושיקום — כדאי לבדוק מראש את תנאי התוכנית שלכם (כמו כללית מושלם או מכבי שלי) ולוודא מהי תקופת האכשרה לפני שההנחה נכנסת לתוקף.

תהליך ההשתלה במרפאה שלנו בנוי כך שיהיו כמה שפחות ביקורים, כשהמטופל מעודכן בכל שלב: