רגישות בשיניים: למה כואב מקרח וממתוק ומה עושים עם זה

השן בנויה בשלוש שכבות עיקריות. השכבה החיצונית היא האמייל — החומר הקשה ביותר בגוף האדם, המגן על השן מגירויים חיצוניים. מתחתיו נמצא הדנטין — רקמה פחות קשה המכילה מיליוני צינוריות זעירות המגיעות ישירות לעצב. בתוך השן נמצאת הפולפה — הרקמה החיה הכוללת עצבים וכלי דם.

כאשר שכבת האמייל נדקקת מסיבה כלשהי, או כאשר צוואר השן נחשף בשל נסיגת חניכיים, הדנטין הרגיש נמצא כעת ישירות מול העולם החיצוני. כל גירוי — קור, חום, חמיצות, מתיקות — מגיע דרך הצינוריות ישירות לעצב, ויוצר את כאב ה"חשמל" המוכר שרוב האנשים מתארים.

חשוב להבין שאמייל שנשחק אינו מתחדש מעצמו — הגוף אינו מסוגל ליצור אמייל חדש. לכן כל נדנוד של רגישות הוא אות שיש לבדוק, לא לחכות שיעבור לבד.

עששת (קריס) היא הגורם הנפוץ ביותר לרגישות בשיניים. כאשר חיידקים מפרקים את האמייל וחודרים לדנטין, הם יוצרים דלקת ברקמה ומקרבים את הגירוי לעצב. רגישות לקרח ולמתוק היא לרוב אחד הסימנים הראשונים לעששת פעילה — עוד לפני שהכאב הופך לעצבי ומתמשך.

שחיקה פתולוגית של השן והיווצרות פגמים טריזיים בצוואר השן הם גורמים נפוצים אחרים, בעיקר אצל אנשים המצחצחים בחוזקה רבה מדי. שחיקת השן יכולה להיגרם גם מחריקת שיניים (ברוקסיזם), מחומצות מזון (לימון, שתיית קולה תכופה) ומבלאי גיל רגיל. הצוואר הנחשף אינו מוגן באמייל כלל — הוא רגיש במיוחד.

נסיגת חניכיים עקב פריודונטיטיס חושפת את שורש השן — אזור שמעולם לא יועד לעמוד בגירויים חיצוניים. גורם נוסף, לרוב זמני, הוא רגישות לאחר ניקוי מקצועי אצל השיננית או אחרי הלבנת שיניים — תופעה נורמלית לחלוטין שחולפת בתוך שבוע עד שבועיים. גם מחלות כלליות המחלישות את מערכת החיסון עלולות לגרום לעלייה זמנית ברגישות.

ההבדל בין רגישות יתר לפולפיטיס (דלקת עצב) חשוב מבחינה טיפולית. רגישות יתר מאופיינת בכאב חד וקצר הנגרם ממגע בגירוי קר, חמוץ או מתוק — הכאב מופיע ונעלם תוך שניות אחדות עם הסרת הגירוי. זו תגובת הנטרול הרגילה של עצב מגורה.

לעומת זאת, פולפיטיס (דלקת חריפה של עצב) מתאפיין בכאב ממושך ועמום שמחמיר בעיקר בלילה, לא נרגע עם הסרת הגירוי, ולעיתים מגיב לחום יותר מלקרח. רק רופא שיניים שמבצע בדיקה קלינית וצילום רנטגן יכול לקבוע אבחנה מדויקת — עצם ניסיון הבחנה עצמאית עלול לגרום לאיחור בטיפול הנדרש.

הטיפול תלוי בגורם הרגישות. עששת מטופלת בסתימה לאחר ניקוי רקמת השן הפגועה; פגמים טריזיים בצוואר השן מתוקנים בחומר שיחזור. נסיגת חניכיים מטופלת בשיטות פריודונטליות הכוללות העברת רקמה וכיסוי השורש החשוף. ריפוי מינרלי מוקדם אפשרי בשלבים הראשוניים של עששת שטרם חדרה לדנטין.

לשן הסובלת מרגישות ללא סיבה מבנית ברורה, הרופא עשוי ליישם תכשירים להפחתת רגישות — פלואוריד בריכוז גבוה, ורניש דנטיני, ותכשירי אשלגן ניטרט החוסמים את הצינוריות בדנטין. במרפאת MVDENT בקריית ים מבצעים אבחון מדויק של הסיבה ומתאימים טיפול אישי — לא מסתפקים בהמלצה לשנות משחת שיניים.

משחות שיניים המיועדות לשיניים רגישות, המכילות אשלגן ניטרט ופלואוריד, יכולות להפחית את הרגישות בשימוש יומיומי עקבי. השתמשו במברשת שיניים רכה והימנעו מלצחצח מיד לאחר אכילת מאכלים חומציים — המתינו לפחות 45 דקות כדי שהאמייל יתייצב לאחר החשיפה לחומצה.

אל תתעלמו מהרגישות ואל תנסו לטפל בה בעצמכם בחומרים שאינם ייעודיים. רגישות שנמשכת יותר משבועיים, מחמירה, או מתלווה לכאב ספונטני — מחייבת בדיקה מוקדם ככל האפשר. כל שבוע המתנה נוסף יכול להפוך טיפול פשוט לטיפול מורכב ויקר בהרבה.